רשלנות חדר לידה.

לידה היא אחד מהאירועים השמחים ביותר בחייו של כל זוג, אך לא פעם היא גם מלווה בחששות כבדים. רוב הלידות במדינת ישראל עדיין מתבצעות בחדרי הלידה בבתי החולים השונים, אך קיימים סוגים שונים של לידות- לידה קיסרית, לידת ואקום, לידה טבעית, וכו'. בתי החולים משקיעים כספים רבים ומאמץ רב על מנת להפוך את חדר הלידה למקום נעים ונוח לכל יולדת, ולאפשר לכל יולדת ללדת בדרך שהיא בוחרת תוך שמירה על בריאותה ובריאות הרך הנולד. בחדר לידה ישנה כמובן המיטה עליה מתבצעת הלידה, מכשירי ניתוח אם מדובר בניתוח קיסרי ומוניטור עוברי שבאמצעותו מודדים את הדופק של העובר (המהווה את אחד המדדים החשובים להתפתחות לידה תקינה). בלידה הטבעית נמצאים בחדר הלידה מיילדות, גניקולוגים מיילדים (רופאים שהתמחותם במיילדות), מרדים (אם מדובר בניתוח קיסרי או שהלידה מתבצעת עם חומר הרדמה- אפידוראל), אחיות, ודולה (תומכת לידה,שתפקידה לסייע לאישה במהלך הלידה).

מקרי רשלנות חדר לידה

רשלנות חדר הלידה יכולה להתייחס לעבודתו של כל אחד מחברי הצוות הרפואי. כמו כן הרשלנות יכולה להיות כלפי האם או כלפי התינוק הנולד. רבים ממקרי הרשלנות מתייחסים לכריכה של חבל הטבור סביב צוואר העובר וחנק כתוצאה מכך, או העדר מעקב אחר המוניטור העוברי והעדר חמצן. העדר חמצן אצל העובר במהלך תהליך הלידה יכול להוביל למומים קשים אצל התינוק הנולד, כולל שיתוק מוחין.

עילות לתביעה בגין רשלנות חדר לידה

• אבחון שגוי, העדר אבחון, אבחון מאוחר של בעיות במהלך הלידה

• צוות שאינו מוכשר ומיומן לביצוע לידה

• אי שמירה על סטריליות של הצוות והמכשור בחדר הלידה וזיהומים אצל היולד והתינוק כתוצאה מכך

• סיבוכים בהרדמה

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע תהליך הלידה בחוסר מקצועיות ובחוסר מיומנות תוך סטייה מאמת הזהירות הנדרשת ממבחן הרופא הסביר

• התעלמות מסימני מצוקה של העובר במהלך הלידה

רשלנות חדר לידה בפסיקה

ת"א 28900/01 רואס נ' מ"י- התובעת נדרשה לעבור ניתוח קיסרי בלידת בנה הבכור. הרופאים הציבו בפני התובעת שתי אפשרויות, הרדמה אפידוראלית חלקית או הרדמה מלאה. התובעת בחרה לעבור הרדמה מלאה שכתוצאה ממנה סבלה מצרידות במיתרי הקול עקב הכנסת צינור ההנשמה (טובוס), שהתברר שהיא נזק תמידי למיתרי הקול כתוצאה מההרדמה. התובעת תבעה בטענה לאי הסכמה משום שלא הובהרו לה ההבדלים בין הרדמה חלקית למלאה ולא הוסבר לה כי הרדמה מלאה עלולה לגרום לנזק תמידי למיתרי הקול. בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת. בית המשפט בחן את הקשר הסיבתי וקבע כי גם אם היו מסבירים לתובעת את הנזקים האפשריים כהלכה עדיין היא הייתה בוחרת בביצוע הניתוח בהרדמה כללית ולכן לא נפסק לה פיצוי מלא בגין הצרידות שנגרמה לה. הפיצוי לתובעת התבסס במקרה זה על הפגיעה באוטונומיה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון ממשרד עורכי דין נבו מולסון 0524787850

ד"ר שירה חתומי מפרטת מספר תיאוריות שהועלו בניסיון להסביר את הופעת אנח"ד לאחר ניתוחים לתיקון אנש"מ:

1. חסימת מוצא השלפוחית: לחץ מוגבר של הסרט/מתלה על השופכה יכול לגרום לחסימה חלקית של זרימת השתן ובכך לגרות לפעילות יתר של הדטרוזור [3,4,10]. בגברים נמצא קשר ישיר בין חסימת מוצא השלפוחית (של ערמונית מוגדלת) להתפתחות תסמיני מערכת השתן התחתונה ואי יציבות של הדטרוזור, ובעבודות קליניות רבות הודגם שיפור משמעותי בתלונות בעקבות פתיחת החסימה (כריתת הערמונית). מחקרים בבע"ח והן בבני אדם הראו שינויים בתגובתיות הדטרוזור בנוכחות חסימת מוצא השלפוחית, אולי כביטוי לרגישות יתר עקב דנרבציה חלקית פראסימפטטית. סיבה נוספת יכולה להיות שינויים נוירופרמאקולוגיים בשלפוחית כמו מודיפיקציות של מסלולים כולינרגיים ואדרנרגיים. למרות העדר הסכמה לפרמטרים אורודינמיים לאיבחון חסימת מוצא שלפוחית בנשים, ברור שהמצאות חסימה קלינית בעקבות ניתוחים לתיקון אנש"מ מצוי ברבות מהחולות שסובלות מאנח"ד. אולם היו עבודות אחרות שלא הראו קורלציה זו [4].

2. שינויים בתבנית העצבוב האוטונומי של שרירי רצפת האגן והשלפוחית בעקבות הניתוח יכולים לגרום לאי יציבות ולהפריע לתמיכה האנטומית כמקדם להפרעת התרוקנות [3,4]. שינויים בתר ניתוחים, אולי בעקבות מתיחת יתר של עצבי האגן עשויים להביא ליצירת התכווצויות בלתי רצוניות בשלפוחית, כביטוי לחוסר יציבות מוטורי של הדטרוזור (MOTOR DI).

3. גירוי מוקוזאלי בנוכחות גוף זר, שינויים מורפולוגיים בתר ניתוחיים ברקמת החיבור סביב השופכה, והעדר יכולת לסנתז קולגן מסוג-Iי[4]

4. תגובת-יתר (היפר-ריאקטיביות) אימונולוגית נקשרה לזיהום חיידקי של רקמת הנרתיק והשופכה, בעבודה שבדקה באופן אימונוהיסטוכימי ומיקרוביולוגי סרטים וחלקי רקמת נרתיק שהוסרו בחיתוך כטיפול נשים שסבלו מאנח"ד לאחר ניתוחי מתלה [11].

האם ניתן להעריך או לאפיין גורמי סיכון להופעת אנח"ד לאחר ניתוחי תיקון אנש"מ?

הולמגרן וחב', בעבודתם נצפה כי נשים הסובלות מאנח"ד הן מבוגרות יותר, בעלות אינדקס מסה גופנית (BMI) גבוה יותר ועברו יותר לידות מאשר אלו שלא סבלו תסמינים לאחר הניתוח. היסטוריה של ניתוחים קיסריים הייתה משמעותית גבוהה יותר בנשים שסבלו מאנח"ד. נמצא גם כי אלו שסבלו תסמינים נטו לזיהומים רבים יותר במערכת השתן טרם הניתוח, אך ממצא זה לא היה משמעותי סטטיסטית. מי שסבלה תסמיני אנח"ד חוותה תחושת כישלון משמעותית, אי נוחות והעדר פתרון לבעייתה, שבאה לידי ביטוי במילוי השאלונים. בסיכום הממצאים וההשוואה הסטטיסטית נמצא לבסוף כי גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לאנח"ד הם גיל והיסטוריה של ניתוחים קיסריים. היארעות אנח"ד בנשים בעבודה זו (14.5%) הייתה בטווח המדווח בעבודות אחרות ( 3.1%-25.9%)[12]. אלפרין וחב' [13] חיפשו אף הם האם ניתן לזהות גורמי סיכון באנמנזה ובדיקות אורודינמיות טרום ניתוחיות להתפתחות אנח"ד בחולות לאחר ניתוחים לתיקון אנש"מ. טרם הניתוח נבדקו פרמטרים קליניים והושוו להתפתחות תסמיני אנח"ד לאחר הניתוח. הוסק שעליה בתכיפות יומית ולחצי דטרוזור גבוהים בשלב מילוי בציסטומטריה (מעל 15 ס"מ מים) יכולים להוות גורמי סיכון לפיתוח אנח"ד. צ'אנג וקו [14] שהעריכו פרמטרים אורודינמיים לפני ואחרי ניתוחי תיקון אנש"מ, הראו כי רוב החולות שפיתחו אנח"ד הדגימו פעילות יתר של הדטרוזור עוד בטרם הניתוח.

בהנחה שהחולה המופיעה עם תלונות אנח"ד אינה סובלת מחסימה ממושכת במוצא שלפוחית בעקבות הניתוח, מומלץ לבצע הערכה קלינית מקיפה לחולות הסובלות מתסמינים איריטטיביים לפחות כשלושה חודשים אחרי ניתוח לתיקון אנ"מ. לאחר תקופה כזו שיירי תסמינים אלה אינם נחשבים עוד מהלך בתר ניתוחי תקין ומחייבים התייחסות הולמת ובירור [4,10].

היסטוריה רפואית- הערכה מלאה של דפוס השתנה טרום ניתוחי (תסמיני "בסיס" BASELINE SYMPTOMES), ומהלך בתר ניתוחי מיידי- דפוס השתנה לאחר הוצאת הקטטר- האם תסמינים חסימתיים כגון האטה בזרימה, קיטוע, מאמץ להתרוקן, כולל שינויי תנוחה להטבת התרוקנות (הישענות קדימה/אחורה/עמידה?) או איריטטיביים, דוגמת תכיפות דחיפות, נוקטוריה ואי נקיטה מדחיפות. תסמינים אלה יכולים לרמז על הבעיה אך כמובן אינם סגוליים כלל, ויופיעו במקרים רבים באופן משולב ברוב החולות. הערכה מצוינת יכולה להתקבל בעזרת מילוי יומן השתנה ל-3 ימים. במקביל יש צורך לקבל מידע על סוג הניתוח הספציפי שעברה, ועל מחלות רקע כגון סכרת, בעיות נוירוגניות וכדומה. עיון בהעתק מדו"ח הניתוח והתיק הרפואי יכול לשפוך אור נוסף על מהלך המחלה.

בדיקה גופנית- לאחר התרוקנות מלאה יש לבצע בדיקה גופנית מקפת כולל בדיקה נרתיקית והערכה נוירולוגית. צנתור ישיר עם קטטר ייתן הערכה מדויקת לגבי שארית שתן. הערכת הדופן הקדמית של הנרתיק להתרשמות מאזור צוואר השלפוחית, ומדידת זווית השופכה במנוחה בעזרת מטוש בפיית השופכה (זווית מעל 110 מעלות מצביעה על נטיית יתר- OVERSUSPENSSION של צוואר השלפוחית). מישוש עדין באצבע של אזור צוואר השלפוחית ייתן הערכה נוספת לקיבוע או מוביליות. נוכחות ציסטוצל גדול חדש שנוצר אחרי הניתוח מציעה מתיחת יתר של עצבי האגן כגורם לחסר יציבות מוטורי של הדטרוזור (MOTOR DI ) כבסיס להופעת אנח"ד. יש לבחון גם את הדופן האחורי של הנרתיק לנוכחות רקטוצל או אנטרוצל. לסיום, בדיקת אפקס הנרתיק תשלול צניחת רחם. מומלץ לבצע בנוסף גם בדיקה רקטאלית להערכת רפלקס בולבו-קברנוזי כמדד לעצבוב תקין של רצפת האגן, והערכה תחושתית של אזור הנרתיק והפרינאום לשלול נוירופתיה סנסורית נסתרת.

בדיקות מעבדה: שתן כללית ותרבית לשלילת זיהום נסתר או מצב דלקתי. במקרה של פיוריה סטרילית יש לחשוד בגוף זר ולכן מומלץ לבצע גם ציסטוקופיה לשלול זאת. שיקול נוסף לביצוע ציסטוסקופיה הוא לשלילת דלקת כרונית או גידול בשלפוחית כמקור לתלונות איריטטיביות (דוגמת TCC).

אורודינמיקה: יש חשיבות לבדיקה אורודינמית בעיקר לאחר ניתוח לתיקון אנש"מ. נוכחות שארית מינימאלית לאחר בדיקה ראשונית אינה מחייבת העדר חסימה. מומלץ לבצע אורודינמיקה רב-ערוצית (MULTICHANEL VIDEOURODYNAMICS ) כולל ציסטומטריה במילוי ו- EMG לקבלת הערכה מלאה של תפקוד השופכה והשלפוחית. רק במקרים של עדות משמעותית לחסימה בשאריות מאוד גדולות או עדות בשיקוף לחסימה במוצא השלפוחית, ניתן לפסוח על אורודינמיקה מלאה ולהמשיך ישירות לניתוח חיתוך הסרט (URETHROLYSIS).

יש צורך ב"תפירת" הטיפול לממדי החולה, בהתאם לעיקר תסמיניה והסיבה האתיולוגית למקורם שעלתה מהנתונים האובייקטיבים בבדיקתה. יש ראשית להחליט האם לחולה זו הטיפול המתאים והיעיל ביותר הוא שמרני או שמצריך מתן תרופות או התערבות ניתוחית.

טיפול שמרני: ביצוע השתנה יזומה ע"פ שעון (TIMED VOIDING) , הגבלת שתיית יתר, בעיקר של קפאין, אלכוהול וגרייני ( IRRITANTS) שלפוחית אחרים. לימוד טכניקות הרפיית שרירי רצפת אגן וביופידבק מתאים בעיקר לחולות שהודגמה בהן השתנה לא תקינה ב EMG כנראה על רקע דנרבציה או שינוי אנטומי לרצפת האגן.

תרופות אנטיכולינרגיות עדיפות לטיפול בחולות עם עדות לאי יציבות דטרוסור באורודינמיקה גם בנוכחות תסמיני חסימה קלה, אך העדר שאריות. באלו שלא יכולות לקבל אנטימוסקרינים בשל השפעות לוואי או אי סבילות, ניתן להציע TCA כגון אימיפרמין. לאחרונה טיפול בקפסאיצין לתלונות אלה מעורר סקרנות ונמצא בשלבי מחקר ראשוניים.

טיפולים זעיר פולשניים: שמורים לחולות שנכשלו בטיפול שמרני ראשוני. הזרקה סביב השופכה של הרדמה מקומית כגון קסילוקאין 1% יחד עם סטרואידים כגון טריאמצינולון- במטרה לשבור "מעגל-קסמים" של השתנה מותנית כתוצאה מגירוי-יתר של השופכה . נוירו מודולציה סקראלית – ראשית בגירוי דרך העור ובהמשך בעזרת מתקן מושתל. הזרקת רעלן הבולטולינום לסוגר החיצוני לטיפול בהתרעות בהשתנה עקב ספסטיות יתר של רצפת האגן.

טיפול ניתוחי: חיתוך הסרט URETHROLYSIS דרך הנרתיק, יעיל בעיקר בחולות עם עדות באורודינמיקה לחסימה אנטומית במוצא השלפוחית. לחולות עם תסמינים קלים וחסימה מינימאלית הניתוח מוצע רק לאחר כשלון טיפול שמרני. חיתוך "פשוט" -הפרדה דו צדית של הפסציה האנדופלבית בעקבות הדבקויות או תפרים כך שהשופכה האחורית משתחררת ויחד עמה גם צוואר השלפוחית. במקרים של מתלה אמצע-שופכה החתך מבוצע בקו האמצע והסרט "מופשט" מאזור שמתחת לשופכה. הצלחה מדווחת ביותר מ- 75% מהמקרים (בין 62-92%).

אנח"ד מהווה את התסמין המוכר והמציק ביותר אחרי ניתוחים לתיקון אנש"מ. החלפת תסמין אורינרי אחד באחר מציקה בדיוק באותה מידה ואינה מביאה להקלה בנשים אלה. זעיר פולשנות של TVT והאפשרות לתיקון הסרט במהלך ניתוח מעלות צפייה להנמכת היארעות אנח"ד, אך עד כה התוצאות מאכזבות.

"מניעה היא התרופה הטובה ביותר": אין ספק שטיפול אנטיביוטי מניעתי טרום ניתוחי, הכנה דקדקנית של הנרתיק כמו גם טיפול זהיר ומוקפד במתלה בעת הניתוח והטיפול הבתר ניתוחי הם בעלי חשיבות ניכרת במניעת זיהומים ותגובות נלוות. שיפור והקפדה דקדקנית על הטכניקה הניתוחית, העמקת הידע באנטומיה ופיזיולוגיה של רצפת האגן יחד עם חשיבה חדשה על השיטות הישנות והחדשות תביא לייעול הטיפול והקטנת הנזק היטרוגני המשפיע על תפקוד השלפוחית והשופכה בעקבות פעולות אלה.

למידע נוסף: רשלנות רפואית

בית הספר נראה לעיתים מקום בטוח ואנו חשים כי שכאשר שולחים את ילדינו לבית הספר ללמוד או לפעילות כלשהי מטעם בית הספר, הילדים יחזרו הביתה בשלום. אנחנו סומכים על המוסד החינוכי לשמור ולפקח על ילדינו בזמן שאנו לא לידם ולא יכולים לעשות זאת.

האומנם הדבר? לא פעם קרו מקרים בהם הילדים לא חזרו שלמים ובריאים מפעילות בית ספרית כמו שיעור או סדנא, טיול שנתי או יום עיון, והאחראי לפעילות הואשם כרשלן כלפי התלמיד. רשלנות זהו מצב בו האדם הסביר לא היה גורם לאותו נזק כפי שגרם הנאשם באותן נסיבות של המקרה הספציפי. חשוב להדגיש כי רשלנות אינו רק אקט אקטיבי בו הנאשם עשה פעילות שגרמה לנזק אלא זה יכול להיות גם אקט פסיבי- על דרך המחדל- בו הנאשם לא שמר על הניזוק, ולא פיקח כי לא יפגע, למשל.

בפסק הדין של בית משפט העליון ע"א 2061\90 אילנה מרצלי נגד מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות, התלמידה שהייתה באותה עת בכיתה ט' השתתפה בטיול בית ספרי. התלמידות הוסעו בטיולית עם שני דלתות- קדמית ואחורית. במהלך הנסיעה נפתחה הדלת האחורית, התלמידות לא הצליחו לסגור אותה בעת הנסיעה, והנהג המשיך לנסוע תוך כדי טלטולים. עקב כך, לא הוצב סולם אל הקרקע כאשר הטיולית עצרה, התלמידות ירדו מהטיולית בקפיצה, אותה תלמידה התחילה לרדת ותוך כדי ירידתה, טבעת שהייתה על ידה הסתבכה בזיז שבלט מדופן הטיולית, ועקב כך נתלשה אצבעה ונקרעה עד לשורש כף היד.

פסק הדין עבר גלגולים מספר והגיע לבית המשפט העליון. הוא פסק כי משדר החינוך אחראי על הנזק של התלמידה היות והוא אחראי על אותו בית ספר וצוות המורים בו, למרות שלא בוצע על ידה באופן אקטיבי. היה על נציגי משרד החינוך לצפות ולהשגיח יתרה על התלמידות, במיוחד כאשר מדובר בתלמידות כתה ט' שיצאו לטיול חינוכי ובו צפו כי ישגיחו על שלמותן. לאותה תלמידה נפסק פיצויים בגובה של 50,000 ₪ (ליום 9.1.89) לפי הפירוט הבא:

• 35,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים

• 3,500 ₪ על הצורך בעזרה בבית

• 11,500 ₪ בגין כאב וסבל

כמו כן, לסכום הזה צורף סכום של 30,000 ₪ בגין טרחת עורכי דין והוצאות משפט.

במקרים של רשלנות בבתי ספר, פוסקים פיצויים בהתאם לגודל הנזק שנגרם.

לשאלות לגבי מקרים של רשלנות בבית הספר ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון בטלפון 052-4787850 או במייל legal1@bezeqint.net

מידע נוסף ניתן למצוא באתר: רשלנות

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון, יש לפנות אל עורך דין אשר יטפל בכל התהליך ויאסוף מסמכים רלבנטיים ועבדוק עם מומחה רפואי אם אכן מדובר במקרה של רשלנות בלידה או רשלנות בהריון.

רשלנות רפואית בלידה או בהריון היא תופעה מוכרת מהמתפרסם בתקשורת. אשה הרה עוברת בדיקות רבות במהלך הריון, אשר מטרתן לוודא התפתחות עובר תקינה. מרפאת נשים מצוידת בד"כ במיטב מכשירים רפואיים קיימים בשוק, אך לעיתים, למרות כי הבדיקות הראו כי המצב תקין, ההורים ההמומים נאלצים להתמודד עם מומים מולדים או פגמים גנטיים.

הבעיות הרפואיות לרוב אינן ניתנות לפתרון לאחר הלידה, אך יש פעמים שברור כי ניתן היה למנוע אותן אם הרופא המטפל או המערכת כולה היו ערניים יותר. רשלנות הצוות הרפואי המלווה את מעקב ההריון או מבצע את הלידה עלולה להוביל לסיבוכים שונים, שכתוצאה מהם נולדים ילדים הסובלים ממומים בדרגות קושי שונות. גם היולדת לא חפה מסכנה ולעיתים, כתוצאה מהטיפול הרשלני, נותרת עם פגיעות משמעותיות ואף נמצאת בסכנת חיים.

תביעות מסוג זה מוגדרות תחת השם "הולדה בעוולה", כאשר התובע הוא התינוק, או הילד בשלב מאוחר יותר, המלין על עצם לידתו וטוען כי אלמלא מעשה הרשלנות היו הוריו יודעים על המום, מבקשים לבצע הפסקת הריון והוא כלל לא היה בא לעולם. עילת התביעה של הילד היא בגין הנזק שנגרם לו מכך שייאלץ לחיות עם המום שממנו הוא סובל, להבדיל מהחיים ללא מום. במרבית המקרים מוגשת התביעה באמצעות הוריו של הקטין (המשמשים כאפוטרופוסים הטבעיים). אם התובע מחליט לעשות זאת לאחר גיל 18 הוא יכול להגיש את התביעה בעצמו.

בנוסף קיימת עילת תביעה עצמאית להוריו של הקטין על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מלידת בנם הסובל ממום. במסגרת זו טוענים ההורים לפיצוי בגין ההוצאות שנגרמו להם, כמו הפסדי השתכרות, כאב וסבל ועוד. הפיצויים הנפסקים במקרים אלו הינם גבוהים מאוד, לרוב מיליוני שקלים, וזאת מכיוון שהנזקים שנגרמו הינם חמורים ולצמיתות, וכן מכיוון שמדובר בשנים רבות שבהן צפוי התובע לחיות עם המום שממנו הוא סובל. סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד היום בתחום זה הינו 14 מיליון שקלים.

במסגרת ניהול מעקב הריון עוברות נשים בין מסגרות רפואיות שונות הכוללות רופא מבצע מעקב ההריון, אחיות מבצעות בדיקות המעקב, רופא המבצע בדיקות אולטרה-סאונד ועוד. חשוב להקפיד על ניהול תיק מעקב ההריון שבו העתק של מלוא הבדיקות והמסמכים הרפואיים הקיימים, ולהציג אותו לכל גורם רפואי שאליו פונים לביצוע הבדיקות בהריון כדי שתהיה רציפות בהעברת המידע, שתסייע לרופאים לקבל את התמונה המלאה.

במהלך הלידה, ההורים לעתיד נמצאים בסערה רגשית ולא תמיד יכולים לחשוב על הכל. במקרה של סיבוך בלידה חשוב שיהיה יחד איתם אדם שעליו הם סומכים שיוכל לסייע להם להאזין לרופאים, להבין במה מדובר ולקבל את ההחלטה הנכונה.

במקרים אלו נרתמת המערכת המשפטית לעזרת האזרח הקטן ודואגת שהמערכת הרפואית, שהתרשלה בתפקידה, תפצה אותו על רשלנותה ותסייע לו להתמודד עם הקשיים הרגשיים, ההתפתחותיים והכלכליים, שהתעוררו בעקבות התנהלותה.

אחת הבדיקות החשובות שאותן עוברות נשים הרות היא סקירת מערכות, בדיקת אולטרה-סאונד שבה הרופא סורק בקפדנות את איברי גופו של העובר ומוודא את תקינותם. ישנם שני סוגי סקירות. האחת היא הסקירה המוקדמת, שמתבצעת לרוב בשבועות 14 עד ה-16 להריון באופן פרטי בלבד, ובמהלכה ניתן לאתר מעל 85 אחוזים מכלל המומים בעובר ואחוז דומה של סיכונים לליקויים כרומוזומליים. השנייה היא סקירת המערכות המאוחרת, המתבצעת לרוב עד השבוע ה-24 להריון, ובה סורק הרופא בצורה מדוקדקת את איברי העובר, מהראש ועד לכפות הרגליים. בנוסף, בדיקה זו משמשת למעקב אחר קצב גדילת העובר ולקביעת מיקומה של השיליה. הבדיקה הבסיסית כלולה בבדיקות שממומנות על ידי קופת החולים, וניתן גם לבצע בדיקה מורחבת באופן פרטי ובתשלום נוסף.

הרופא המבצע את בדיקות האולטרה סאונד חייב למלא את תפקידו במיומנות ובמקצועיות ולאבחן את אותם מומים במסגרת הבדיקה שהוא מבצע. בנוסף, אם הבדיקה המבוצעת הינה הבסיסית, חלה על הרופא החובה ליידע את האישה כי קיימת בדיקה מקיפה יותר, וזאת כדי לאפשר לה להחליט האם לבצע אותה. חשוב לציין כי בעבר רק נשים בסיכון היו עוברות סקירת מערכות, אך בשנת 2007 נכנס לתוקף נייר עמדה מספר 13 של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, שבו הומלץ לבצע סקירת מערכות בין השבוע ה-19 ל-25 לכל הנשים ההרות, גם לנשים שהריונן אינו בר סיכון.

הבעיות העלולות להתרחש בשלב זה מתחלקות לשני סוגים עיקריים: האחד, אי אבחון מומים שמהם סובל העובר, כלומר הרופא שערך את בדיקת האולטרה-סאונד לא זיהה כי העובר נושא מום זה או אחר במבנה השלד. השני הוא אי אבחון פיגור בגדילה תוך רחמית (IUGR), כלומר כאשר תוצאות בדיקת האולטרה-סאונד מצביעות על כך שהפרמטרים הנמדדים אינם תואמים את גיל ההריון ומתעורר חשד לפיגור בגדילה תוך רחמית, ולפיכך קיים חשש כי התינוק שייוולד יסבול מליקויים שונים, לרבות פיגור שכלי ומוטורי.

בשני המקרים הללו על הרופא המבצע את בדיקת האולטרה-סאונד או מעקב ההריון ליידע את ההורים לעתיד על הממצאים כדי שיוכלו לשקול האם ברצונם לבצע הפסקת הריון או להמשיך ולהביא את הילד לעולם למרות הפגיעה.

לא בכל מקרה שבו נולד תינוק הסובל מ-שיתוק מוחין יש עילה לתביעת רשלנות רפואית. קיימים מקרים אשר בהם שיתוק מוחין נוצר במהלך הריון וללא כל קשר לתהליך לידה או לפעולות של צוות הרפואי.

לאחר הלידה ניתן למצוא אירועים של קרע ברחם, דימומים, השארת חלקי שיליה בגוף היולדת ועוד. כל אלו מצריכים ערנות של הצוות הרפואי ומתן טיפול רפואי דחוף, שימנע הידרדרות במצבש של יולדת ואף יוכל להציל את חייה.

רשלנות רפואית בלידה: אחת הבעיות הנפוצות בשלן עלול להיגרם נזק היא הערכה מוטעית של משקל היילוד. כאשר יולדת מגיעה לבית החולים לצורך לידה, על הרופאים להעריך מהו משקלו המשוער של היילוד. במקרים שבהם משקל היילוד גבוה (מעל ארבעה או ארבעה וחצי קילוגרמים), על הרופאים להמליץ ליולדת לבצע ניתוח קיסרי כדי למנוע קושי בחילוץ התינוק.

בתביעות רשלנות רפואית אשר הוגשו לבתי המשפט נטען כי כתוצאה מקיומה של טעות בהערכת המשקל נתקבלה על ידי הצוות הרפואי החלטה לבצע לידה נרתיקית במקום ניתוח קיסרי. במקרים אלה, במהלך לידה ולאחר שראש של תינוק הגיח, נתקעו הכתפיים של התינוק בתעלת לידה. במהלך מאמציו של הצוות הרפואי ליילד התינוק, נגרם לו "פרע כתפיים" (שנקרא גם שיתוק על שם ארב ERB'S PALSY) אשר משמעותו פגיעה בכתפיים אשר עלולה לעיתים להיות קשה ולהוביל אל נכות אורטופדית.

ישנם מקרים שבהם רשלנות רפואית של הצוות במהלך לידה, גורמת ל-נזקים קשים ובלתי הפיכים לתינוק. בחלק גדול מהמקרים מתבטאת רשלנות צוות רפואי בכך שלא הבחין במועד, או לא הבחין כלל, ב-מצוקה עוברית אשר בה מצוי התינוק ולפיכך לא פעל לחלצו במהירות המתחייבת. כתוצאה מכך סובל התינוק מבעיה באספקת חמצן למוח, המובילה לנזק מוחי חמור בלתי הפיך שנקרא שיתוק מוחין (CP).

אידאל יופי מודרני גורם לכולנו לרדוף אחרי אמות המידה המושלמות אשר פעמים רבות אין הן מציאותיות. כיום רפואה וטכנולוגיה מתקדמים עד שמשתדלים למכור לנו שאין פגמים אשר אי אפשר לתקנם. בניגוד אל ניתוחים אחרים אשר יש צורך רפואי לבצעם, בתחום ניתוחים פלסטים אין לרוב הכרח רפואי אמיתי בביצוע הניתוחים. מטופל פונה אל מנתח בעצמו. בתחום זה יש חובה להוכיח רשלנות רפואית ממשית בטיפול עצמו ובתוצאה שמותירה את המטופל עם נזקים ממשיים. כלומר אף מעט יותר ארוך ממה שנראה בתמונת הדמייה לא יזכה אותך בפיצויים, אלא אם כן תוכיחו למשל שהוא הרס קריירה בדוגמנות מצליחה שלך.

מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים יכולה לגרום צלקות עבות מכוערות, צלקות במקומות אחרים מאשר מבוקש, מידות שונות מהמידות המבוקשות, וכדומה. כמו כן, על המנתח בניתוחים פלסטיים לוודא שיש הסכמה מודעת מצדך לבצעהניתוח, ועליו לעמוד במבחן רופא סביר.

עילות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

• מעשי ומחדלי רשלנות רפואית שהחמירו מצב רפואי של המטופל או גרמו לו לנזק גופני. לדוגמא צלקות כתוצאה מניתוח הגדלה/הקטנת חזה כושל, או קול מאנפף, נזילה כרונית, גודש המקשה על נשימה כתוצאה מ-ניתוח אף כושל.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטתרפואית עשוי להיות בעייתי משום שהן עדיין בתקופת ההתבגרות), מחלות שמעמידות את המטופל בקבוצת סיכון, או רקע נפשי. רשלנות רפואית ייחודית לתחום זה היא כאשר הרופא מתעלם מסימנים למשבר נפשי או מחלה נפשית שרק בגינם הם מעוניינים לעבור את הניתוחים.

• אי ביצוע בדיקות גופניות נדרשות בטרם ביצוע ניתוח.

• רשלנות רפואית בפענוח ממצאים או תוצאות ב-בדיקות נדרשות בטרם ביצוע ניתוח.

• אי עמידה בדרישת הסכמה מדעת

• ביצוע הליך הרפואי בחוסר מיומנות או מקצועיות תוך הפרת חובת זהירות וסטיית מאמות מידה נגזרות ממבחן רופא סביר.

• אי קיום מעקב אחר מצב רפואי של מטופל.

• מתן תרופה שאינה מתאימה מבחינת סוג, מינון, ומבלי לבדוק רגישות מטופל אל תכשיר.

• סיבוכים ב-הרדמה.

פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

ת"א (י-ם) 14901/01 מ' ל' נ' ד"ר מנצור- התובעת ביקשה לעבור ניתוח פלסטי בשדיה. היא עברה אצל המנתח ארבעה ניתוחים בארבע שנים, ובעת הגשת התביעה היא נזקקה לניתוח חמישי על מנת לתקן את התוצאה של ארבעת הניתוחים הקודמים. לאחר הניתוח הראשון בו הושתלו שתלים בגופה של התובעת, היא נדרשה לעבור ניתוח מתקן. התובעת טענה שאינה מרוצה מהגודל של שדיה וביקשה להגדילם עוד יותר בניתוח שלישי. התובעת הפצירה במנתח כי יבצע את הניתוח, ולאחר תחנוניה החליף המנתח את השתלים בניתוח שלישי לשתלים גדולים עוד יותר. כעבור מספר חודשים נדרשה התובעת לעבור ניתוח רביעי נוסף לתיקון. לטענתה השדיים שלאחר הניתוח יצאו לא סמטריים, מצולקים ומכוערים. בית המשפט קבע שהמנתח התרשל בכך שבטופס ההסכמה לביצוע הניתוח לא כלל את הסיכונים שיכלו להתרחש כתוצאה מניתוח הגדלת החזה ובכללם צורך בניתוח נוסף. עורכי דין מוסרים כי ביהמ"ש פסק לתובעת פיצויים בסך 385,000 ₪.

עיתון הארץ מדווח כי הוועד הארצי של האיגוד הגינקולוגי התכונן להדיח את הגינקולוג הבכיר פרופ' יוסף שנקר מהאיגוד. בפגישה שהתקיימה בסוף חודש אפריל דנו חברי הוועד בביקורת שהוטחה כנגד פרופ' שנקר על ידי בית המשפט, באשר לחוות דעת שהעביר לטובת מטופלים בתביעות רשלנות רפואית. בישיבה נערכה הצבעה בקרב 12 החברים המשתתפים, והתקבלה החלטה התומכת במהלך. בהמשך התברר כי פרופ' שנקר עזב את ההסתדרות הרפואית מיוזמתו לפני כשנה וחצי, ולכן אינו חבר באיגוד הגינקולוגים.

פרופ' יוסף שנקר, מבכירי הגינקולוגים בישראל, ניהל בעבר במשך למעלה מעשרים שנה את המחלקה לנשים ויולדות בבית החולים הדסה עין-כרם, ואף שימש בעצמו במשך מספר שנים כיו"ר האיגוד הגינקולוגי.

פרופ' שנקר מסר ל"הארץ" באמצעות משרד יחסי הציבור ברק-ברום כי הוא "שובר כבר שנים את 'קשר השתיקה' והחיפוי על רשלנות רפואית של רופאים, שמנעו בעבר מתן פיצוי נאות לניזוקים מרשלנות זו. בגישתו זו הוא ממשיך תרומתו לבריאות האישה וזכויותיה. בחוות דעתו הוא רואה משום שליחות אנושית ומקצועית להשגת מטרות אלה. פרופ' הרמן וחלק מחברי ועד הגינקולוגים מחזיקים בדעה שיש לשמר קשר שתיקה של רופאים ואף התבטאו בפומבי בעד גישה זו. הם גם מועסקים על ידי מוסדות הנתבעים, וכותבים חוות דעת לטובת הנתבעים. לאחר שכשלו צעדים אחרים לפגוע בפרופ' שנקר יצאו השבוע בהודעה לעמיתיהם חברי איגוד הגינקולוגים, בה הם מודים שיש צורך לחקור רשלנויות של עמיתים, אך למעשה אינם נוקטים בשום גישה ביצועית בנושא מזה שנים רבות, כולל בשערורייה האחרונה של שאיבת הביציות".

לדבריו, "האיגוד מעולם לא טיפל ברופאים אשר פעלו ברשלנות פושעת, וגרמו לנזקים קשים למטופליהם, כפי שקבעו בתי המשפט, כמו גם במקרים אחרים של רופאים שפעלו באופן בלתי חוקי ומוסרי. מסתבר כי המקרה היחיד הראוי לדעת האיגוד לטיפול הנו מקרהו של מומחה, אשר מעיז לתת חוות דעת החושפות רשלנויות של חברי האיגוד ולשבור את המסורת של שתיקת הרופאים. פרופ' שנקר בחר לסיים את פעילותו באיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה עוד בסוף 2007. הוא אינו חבר באיגוד, לא משתתף בפעילויותיו וגם לא בישיבותיו או בבחירות".

במכתב חריף ששיגר השבוע לכלל הגינקולוגים, קבע יו"ר האיגוד הגינקולוגי ומנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז הרפואי אסף הרופא, פרופ' אריה הרמן, כי "ההחלטה לדון בהוצאתו מהאיגוד של פרופ' שנקר נבעה ממגמה מתמשכת של מתן חוות דעת החורגות מהקווים האתיים המנחים של ההסתדרות הרפואית. פרופ' שנקר בחר שלא להופיע לפני הוועדה, והודיע על פרישתו מהאיגוד". במכתב מסביר פרופ' הרמן לגינקולוגים כי "יעשה ועד האיגוד את המירב כדי לעודד את חבריו לתת חוות דעת רפואיות אמינות המבוססות על הידע והניסיון הרפואי והתואמות להנחיות ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית".

בכירים באיגוד הגינקולוגי הביעו בחודשים האחרונים דאגה מהגידול המשמעותי בסכומים הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית המוגשות כנגד גינקולוגים בארץ. לפי נתונים שרוכזו בחברה לניהול סיכונים ברפואה, משנת 2000 עד שנת 2008 חל גידול של 231% בתשלום הממוצע הנפסק בתביעות רשלנות רפואית בתחום הגינקולוגי, זאת מניתוח המבוסס על 735 תביעות שנבדקו באופן מדגמי.

בשיחה עם "הארץ", אמר פרופ' הרמן כי "האיגוד הישראלי מעולם לא התנגד למתן חוות דעת מטעם גינקולוגים לבית משפט עבור צד כלשהו, מטופל או בית חולים, אך האיגוד דורש מחבריו לתת חוות דעת בהתאם להנחיות ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית. מצאתי לנכון לעדכן את חברי האיגוד על הטיפול בעניינו של פרופ' שנקר. איננו נלחמים בתביעות משפטיות, ותביעה היא זכות בסיסית של כל אזרח במדינת ישראל".

בנובמבר 2004 הוגשה ליו"ר הוועדה לאתיקה בהסתדרות הרפואית התלונה הראשונה בעניינו של פרופ' שנקר על ידי פרופ' הרמן ומנהל אגף המיילדות במרכז הרפואי אסף הרופא, פרופ' דן שרמן. התלונה הוגשה בעקבות ביקורת שנמתחה על פרופ' שנקר בחוות דעת שהעביר לתובעת במסגרת תביעה שהתנהלה בבית המשפט השלום בתל אביב.

התובעת היא מטופלת שנאלצה לעבור כריתת רחם לאחר לידת תינוק ב"אסף הרופא", ותבעה את בית החולים בטענה לרשלנות רפואית. לאחר שנדחתה התביעה, פרופ' הרמן ופרופ' שרמן מ"אסף הרופא" פנו לוועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בטענה כי חוות הדעת שמסר פרופ' שנקר לטובת המטופלת הייתה מבוססת על נושא גינקולוגי שאינו בקיא בו. הוועדה לאתיקה שדנה בנושא החליטה לנזוף בפרופ' שנקר בעקבות הפרשה, אולם הוא מיוזמתו החליט לעזוב את ההסתדרות הרפואית.

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בנושאי הריון או לידה.

הסיבה לכך היא שבהליכים אלו מתרחשות טעויות ותקלות רבות מצד הצוותים הרפואיים, באופן שגורם לזנקים קשים ובלתי הפיכים, ליולדת או ליילוד.

נזקים אלו יכולים להתבט לדוגמה במקרים כגון שיתוק מוחין, פיגור שלי, פגם גנטי, תסמונת ארב וכדומה.

הפיצוי אותם פוסקים בתי המשפט הינם נגרת של חומרת הנזק. ככל שהנזק הינו גדול יותר כך גם יהיה הפיצוי.

תביעות של רשלנות בהריון משמעותן בד"כ שמום או פגם אשר ניתן היה לגלותו בזמן ההריון, פוספס והוחמץ ועקב כך, ייאלצו ההורים לגדל ילד אשר יהיה תלוי בהם למשך כל חייו ובאופן הדורש הוצאות אדירות בגין שיקום או סיעוד.

תביעות של רשלנות בהריון משמעותן בד"כ אי אבחון בזמן של מצוקה עוברית באופן אשר גרם לפגיעה מוחית או אחרת לתינוק, או משיכה באופן של התינוק באופן אשר גרם לו לפגיעה קשה ביד או ברגל.

התינוק ארש נפגע יכול להגיש את התביעה עד לגיל 25. לאחר מכן קיימת באופן עקרוני התיישנות על התיבעה ולא ניתן להגישה.

הורה שנפגע יכול להגיש את התביעה עד שבע שנים לאחר הלידה.

מומלץ לפנות בשלב ראשון לעו"ד הבקיא בתחום רשלנות רפואית בהריון או בלידה, אשר יוכל להעריך את סיכויי התביעה ולהמליץ לך אם כדאי להיכנס להליך זה.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת עשרות נפגעי רשלנות בהריון או בלידה, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

בניית אתרים – מהו שם דומיין?

שם דומיין או בעברית שם מתחם הוא בעצם שם אתר ספציפי באינטרנט שנקבע בתחילת תהליך בניית אתרים. שם דומיין או מתחם מגדיר לכל אתר את הייחודיות שלו ומאפשר לזהות את האתר ברשת.

זהו בעצם השלב הראשון לאחר קבלת ההחלטה על בניית אתרים .

בניית אתרים – בחירת שם דומיין

השם אותו נבחר בתהליך בניית אתרים מורכב ומבוסס על מלל המייצג כתובת מספרית    (IP) כתובת זו משמשת עבור המחשבים  כלי איתור באינטרנט. בניית אתרים ובחירת שם דומיין מאפשרים  דרך פשוטה לזכור  מי אתה ואיפה אתה. והיא גם יכולה להוות בסיס לשיווק אתר האינטרנט שלך ברשת, על כך ניתן לקרוא במאמרים העוסקים בתהליך בניית אתרים ושווקם.

בניית אתרים – סוגי דומיינים

סוגי הדומיינים הנקבעים במהלך בניית אתרים , נקבעים בהתאם למדינה שבה נרשם שם התחום. כך למשל אם תהליך בניית אתרים, התבצע בישראל, סיומת הדומיין תהיה il

בריטניה מיוצגת על ידי – uk וכו.

סיומות כגון: com  או net  מייצגים מתחמים ראשיים. קביעת שם הדומיין הנה שלב ראשוני כאשר אנו עוסקים בפרויקט בניית אתרים.

קידום אתרים – יצירת בלוגים

קידום אתרים באמצעות כתיבת בלוגים הנה  אחת מהדרכים לשווק באינטרנט. כל אדם יכול לכתוב בלוגים בכל נושא המעניין אותו, לחשוף אותו גם לגולשים אחרים ולקבל תגובות. היתרון בכתיבת בלוגים בהליך קידום אתרים , הוא הפשטות בה ניתן לפרסם פוסטים(בלוגים). אין צורך בידע טכני, כך שבעל אתר יכול לפרסם את דעתו הכתובה בקלות ולגרום לתנועה גדולה יותר של גולשים אל אתרו.

קידום אתרים – החוקים לבניית בלוג

ברגע שבעל אתר מחליט ליצור בלוגים במסגרת הליך קידום אתרים, עליו לקחת בחשבון כי ישנה חוקיות מסוימת וככל שבעל האתר יפעל על פי חוקיות זאת כן ייטב לעסקיו. אם כך מה חשוב שבעל האתר ידע בטרם הוא כותב בלוגים שנועדים  לפעול בתחום קידום אתרים? אחד הדברים החשובים הנו "שקיפות" הבלוג , הכוונה שעל הקוראים לדעת למה הם נכנסים, מה הסיבה שבעצם בעל הבלוג כותב את הבלוג?  כך יווצר אמון בין הקורא לבין כותב הבלוג. מומלץ לחשוף מספר רב של פרטים לגבי עצמך. כדאי לכתוב בלוג שיהיה כמה שיותר אותנטי יצירתי ומקורי. כתוב את הבלוג במהלך מסגרת קידום אתרים, עם כל התשוקה שבך כך תוכל לסחוף אחריך קהל רב יותר של גולשים.

קידום אתרים בגוגל

כיצד כתיבת בלוגים מסייעת לך בהליך קידום אתרים בגוגל? כאשר הבלוג נכתב באתר ישנם יותר דפים וכך גוגל עשוי להגדיל את ביקוריו באתר. התמדה בכתיבה, אף היא תתרום לביקורים נשנים של גוגל  ובכך יתרום  בהליך קידום האתרים שלכם.

הגשת תביעות בגין רשלנות רפואית של קופת חולים / בית חולים / קופ"ח / בי"ח

רובן של תביעות רפואיות או תביעות רשלנות רפואית קופות חולים או בתי חולים מוגשות בגין רשלנות רפואית של רופא משפחה או רופא אחר.

כיצד להגיש תביעות בגין רשלנות רפואית של רופא משפחה קופ"ח/ קופת חולים/ בי"ח/ בית חולים:

1. יש להיוועץ בעו"ד או משרד עורכי דין לרשלנות רפואית.
2. יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים מהמוסדות הרלבנטיים.
3. יש לפנות לקבלת חוות דעת רפואית של רופא מומחה.
4. יש להכין כתב תביעה ולצרף אליו את חוות הדעת הרפואית.

לאחר הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא משפחה/ קופ"ח/ קופת חולים/ בי"ח/ בית חולים, בד"כ מנהלים את ההליכים המקובלים בבית משפט שלום או מחוזי (בהתאם לגובה התביעה) ובמקביל מנהלים לעיתים משוא ומתן לפשרה עם הנתבעים.

להערכת סיכויי תביעתך ושוויה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד צביאלה אונגר המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית,
בטלפון: 03-7560006 או במייל: legalnet@bezeqint.net

הגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח / בניתוחים/ ניתוח / ניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית בישראל נוגעות למקרים של רשלנות רפואית בניתוח/ בניתוחים/ ניתוח/ ניתוחים שונים.

ביצוע ניתוח דורש הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון – מנתחים, מרדימים, אחיות, טכנאים וכדומה.

החולה עובר שלבים רבים מרגע הגעתו לבית החולים ועד ליציאתו לביתו לאחר הניתוח.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

בעת תביעות רשלנות רפואית בניתוח/ בניתוחים/ ניתוח/ ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת "ההסכמה מדעת", כאשר ביהמ"ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’.

הליכים רפואיים בהם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוח/ בניתוחים/ ניתוח/ ניתוחים:

ניתוח קיסרי, סכרת נעורים, סכרת (סוכרת), סרטן, עובר, עיניים, ערמונית, ניתוח פלסטי, פג (פגים), קרסול, רחם, ריאה (ריאות), שד (שדיים), אבחון שגוי, לידה, הריון, אולטרסאונד, אונקולוגיה, אשך, ברך, גידול (גידולים), הרדמה, הריון (היריון), השתלת איברים, השתלת שיער, התאוששות, חדר מיון, טיפול נמרץ, יד (ידיים), רגל (רגליים), כף רגל, אצבע (אצבעות), קטרקט, ניתוחי לייזר, יעוץ גנטי, כירורגיית לב חזה, כליה (כליות), לב, לידה, לידת ואקום, לידת מלקחיים, לידת עכוז, טעויות, אבחנה או איבחון שגוי, מוח, מום (מומים), מצוקה עוברית, חוסר חמצן בלידה, מום/ מומים בהריון, מעקב הריון, מעקב ההריון, ניתוח (ניתוחים), ניתוחי מרפק, ניתוח כף יד, ניתוח עמוד שידרה.

בתי חולים וקופות חולים בהם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוח/ בניתוחים/ ניתוח/ ניתוחים:

שיבא, איכילוב, ליס, דנה, יוספטל, קפלן, מאיר, כרמל, רשלנות רפואית, תביעת רשלנות רפואית, תביעות רשלנות רפואית, בתי חולים, רופאים, סורוקה, שניידר, רמב"ם, שיבא, בלינסון, רבין, הרצפלד, שערי צדק, ביקור חולים, עורכי דין, הדסה, לניאדו, ניתוח, ניתוחי, ניתוחים, בניתוח, ברזילי, בני ציון, זיו, פוריה, אסף הרופא, וולפסון, גליל מערבי, נהריה, הלל יפה, שיבא, איכילוב, ליס, דנה, יוספטל, קפלן, מאיר, כרמל, קופות חולים: קופ"ח מכבי, כללית, מאוחדת, לאומית, סורוקה, שניידר, רמב"ם, שיבא, בלינסון, רבין, הרצפלד, שערי צדק, ביקור חולים, עורכי דין, הדסה, לניאדו, ניתוח, ניתוחי, ניתוחים, בניתוח, ברזילי, בני ציון, זיו, פוריה, אסף הרופא, וולפסון, גליל מערבי, נהריה, הלל יפה.

מקרים בגינם הוגשות תביעות רשלנות רפואית בניתוח/ בניתוחים:

• ברכיתרפיה של הערמונית
• החדרת גרגירים רדיואקטיביים לבלוטת הערמונית בהנחיית U.S
• גסטרוסקופיה
• אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות
• המודיאליזה
• הקרנות
• ניתוחי השתלות
• השתלות כליה
• השתלות כבד
• השתלות לבלב
• ניתוחי השתלת/החלפת קוצב וגאלי (מוחי)
• אפילפסיה, פרקינסון דיסטוניה
• ניתוחי ילדים
• אף אוזן גרון
• כירורגיה כללית
• אורותופדיה
• אורולוגיה
• נוירוכירורגיה
• ניתוחי כלי דם
• מעקפים עורקיים לרגליים
• הכנת כלי דם המודיאליזה
• ורידים
• עורקי הצוואר
• אבי העורקים ועורקי הבטן בגישה פתוחה
• אבי העורקים בשיטה אנדוסקופית
• כירורגיה כללית
• ניתוחי לבלב
• ניתוחי כבד
• ניתוחים לפרוסקופיים
• לפרוסקופיות אבחנתיות
• כיס מרה
• גינקולוגיה גניקולוגים
• בקע
• קיבה
• תוספתן
• מעיים
• טחול
• כליה
• יתרת הכליה
• ניתוחי לב חזה
• ניתוחי ריאות
• ניתוחי מעקפים
• ניתוחי מסתמים
• ניתוחים משולבים של מסתמים ומעקפים
• מחזורי IVF
• מחזורי PGD
• אבחון גנטי טרום השרשתי
• ניתוחים נוירוכירורגים
• ראש / מוח
• נוירוכירורגית ילדים
• נוירוכירורגיה לשחזור עצבים פריפרים
• נוירוכירורגיה תפקודית
• נוירורדיולוגיה פולשנית
• צנתור עורקי המוח והצוואר
• ניתוחי עיניים לייזר הסרת משקפיים
• קטרקט
• רשתית
• פלסטיקה
• קרנית
• תיקון פזילה
• גלאוקומה
• דרכי הדמעות
• ניתוחי פלסטים פלסטיים קוסמטים קוסמטיים
• ניתוחים מיקרוכירורגיים
• צנתורים צינתורים צנטור צנטורים צינטור צינטורים צינתור
• צנתורי לב אבחוניים
• צנתורי לב טיפוליים
• צנתורים אבחוניים פריפריים
• צנתורים טיפוליים פריפריים
• קולונוסקופיה
• ERCP
• בדיקה לאבחון אבנים בדרכי המרה / הכבד
• ניתוחים אורתופדיים
• ארטרוסקופיות
• ניתוחי גב – עמוד שידרה עמוד שדרה
• ניתוחי החלפת מפרק ירך
• ניתוחי החלפת מפרק ברך
• ניתוחי החלפת מפרק כתף
• ניתוחי אורתופדיה אונקולוגית
• ניתוחים מורכבים לשימור/שחזור גפה
• ניתוחי אף אוזן גרון
• ניתוחי ראש-צוואר מורכבים

פיצויים הניתנים על רשלנות רפואית בניתוח/ בניתוחים בבתי"ח/בבתי חולים, עשויים להגיע למאות אלפי שקלים ומעלה.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית,
בטלפון: 03-6025061 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר